מדוע ואיך מתבזבז רוב ה-CBD שנכנס לגוף שלנו?

מדוע ואיך מתבזבז רוב ה-CBD שנכנס לגוף שלנו?

בזבוז יכול להיות מילה גסה יחסית, בעיקר כאשר מדובר במאפיינים שצריך לדעת להכיר בצורה מדויקת יותר כמו למשל "זמינות ביולוגית" (bioavailability) של חומר פעיל שיכול להשרות השפעה מסוימת על הגוף שלנו ועל מערכות חיוניות מסוימות בתוכו, אך הלכה למעשה חלק לא קטן מכל כמות של CBD או של כל קנאבינואיד אחר שנכנס לגוך שלנו בכל תצורת צריכה שיכולה לעלות על הדעת, מתבזבז יחסית לרמת הזמינות הביולוגית שבה גופנו מרוויח את החומר הפעיל. אם רוצים לחשוב על זה במספרים אפשר לקרוא לזה שרק בערך מחצית מכמות ה-CBD שאנחנו רואים שקיימת במוצר מסוים מגיעה באמת למערכות החיוניות בגוף שלנו דרך המערכת האנדוקנאבינואידית כאשר אנו צורכים את המוצר, לפחות במרבית הפעמים.

הדבר הראשון שצריך לדעת על זמינות ביולוגית הוא שמדובר במדד מאד מורכב שלא רק משתנה מאד בין מטופל אחד למשנהו, אלא עשוי להשתנות בין אירוע צריכה של אותו המטופל לבין אירוע צריכה נוסף שלו, אפילו באותו השבוע או החודש ובעיקר לאורך טווח ארוך של טיפול רצוף במוצרי CBD או בכל סוג אחר של מוצרי קנאביס רפואי. לכן, אין מקום אחד מדויק שאפשר לקרוא בו באינטרנט על זמינות ביולוגית שיכול להתאים בדיוק למאפיינים הביולוגיים והפיזיולוגיים המדויקים שלכם, לפחות בלי מזל ששווה ערך לזכייה בלוטו של מידע אקראי ברשת, ולכן אפשר לפעול כאן רק על קווים מנחים כלליים.

בהתאם לקווים הכלליים שמנחים את הקונצנזוס המדעי בעולם הרפואה לגבי זמינות ביולוגית של חומרים פעילים, ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע בצורה מהותית על שינויים בזמינות הביולוגית בגופו של מטופל כמו למשל רמת ההידרציה (הלחות הפנימית) הממוצעת של תאי מערכות חיוניות מסוימות בגוף ברגע הצריכה או ברגע קיום שיאו של תהליך העיבוד של הקנאבינואידים בגוף, כמו גם של רמת השומן בגוף ובדם שיכולה להאיץ באופן משמעותי תהליכים פרמקו-קינטיים במהלכם מתפרקים ומתפזרים קנאבינואידים ברחבי הגוף.

איך אפשר להימנע מבזבוז של CBD בעת הצריכה?

שאלת מיליון הדולר אם תרצו, היא כמובן איך אפשר להימנע ככל האפשר מבזבוז של CBD או של כל חומר פעיל אחר בעת צריכה של מוצרי CBD בטיפול עצמאי בבית, שכן אף אחד לא נהנה מבזבוז של חומר פעיל, בזבוז כסף שכרוך בו או אובדן של השפעה תרפויטית פוטנציאלית, וכאן התשובה מתרכזת בעיקר בשיטת הצריכה שאתם בוחרים כמטופלים להשתמש בה.

"בזבזנות" של שיטת צריכה מסוימת נמדדת בלפי כמות החומר הפעיל אשר הולך לאיבוד בעת פעולת הצריכה, כאשר הקצה הקיצוני ביותר של הסקאלה נמדד לפי הבזבוז של חומר פעיל שמתרחש למשל בפעולה של עישון, במהלכה חומר פעיל רב נשרף לחלוטין, חומר פעיל בכמות לא מבוטלת נשרף כראוי אך מתאדה לאוויר ללא שאיפה של המטופל וגם לא מעט חומר פעיל עובד לעיבוד לאלמנטים אחרים מלבד דלתא-9-THC באופן שמקשה על ספיגתו היעילה בגוף. במקרה של CBD, עישון תפרחות הוא דרך גרועה במיוחד מבחינה פרמקו-קינטית לצרוך את החומר הפעיל שכן לא מעט ממנו כאמור מתבזבז לאוויר לחלוטין.

הדרך היעילה ביותר לצרוך CBD היא באמצעות בליעה של שמן המתרחשת בעצמה לאחר צריכה של טיפות השמן דרך חלל הפה לתוך הרירית שמתחת ללשון, בה אמור להתבצע התהליך הראשוני של ספיחת החומר הפעיל. בדרך זו כל החומר הפעיל שמצליח להיספג דרך רירית הפה עושה זאת, ורק לאחר מכן מעובדת שארית החומר הפעיל לכדי חומרים פעילים שונים שיכולים להמשיך להשרות את ההשפעה לאורך זמן ממושך ככל האפשר.